רש"י על נדרים כ״ח ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים כ״ח ב:ד׳
4 וְהָא קָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי טַלִּית, וְטַלִּית לִשְׂרֵיפָה קָיְימָא? אִין כְּגוֹן דְּאִיכָּא דְּלֵיקָה. הָכָא נָמֵי, דְּאִיכָּא זִיקָא נְפִישָׁא, וְסָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּמַסֵּיק אַדַּעְתֵּיהּ דְּלָא מִיתְנַצְלָן וּמִשּׁוּם הָכִי קָא נָדַר, קָא מַשְׁמַע לַן.
פירוש רש"י על נדרים כ״ח ב:ד׳
4 והא וכו' - כלומר היכי מצית אמרת דאיכא זיקא נפישא והקתני לה דומיא דטלית וטלית מי קיימא לשרפה בתמיה:
5 אין כגון דאיכא דליקה - ומסיק אדעתיה דלא מיתצל ולהכי קאמר אם אינה נשרפת:
6 הכי נמי וכו' - וסד"א דלא מתכוין להקדש כלל כדפרשינן:
7 קמ"ל - דחל קדושה עלייהו: